המטרה של המאמר הזה הינה להראות לכם, שאנחנו כבר מושקעים בכלכלה הגלובלית, בין אם
אנחנו מחזיקים מניות בתיק השקעות באופן אישי או לא.
מה הבנק עושה עם הכסף שהפקדנו?הוא משקיע אותו בשוק ההון.
מה חברת ביטוח עושה עם כל תשלומי הפרמיות שלנו? היא משקיעה אותם בשוק ההון.
מה קופת החולים, שאנחנו שייכים אליה עושה עם כל התשלומים הקבועים שלנו? הרי גם היא בעצם חברת ביטוח. אז גם היא משקיעה בשוק ההון.
המוסדות האלו לא שומרים ערמות של מזומן במזרון, וגם לא שומרים את הכסף כמספרים דיגיטליים בחשבון עובר ושב שלהם באיזה מחשב שרת.
הם רוצים להגדיל את הערך של הכסף, כדי להיות מסוגלים לאכול את העוגה ולשמור אותה שלמה. בגלל ההשקעות שלהם, הם יכולים להחזיר לנו את הכסף בכל פעם שאנחנו מושכים אותו מהבנק, או תובעים את חברת הביטוח, בלי לפגוע בהון המצטבר שלהם.
אם היינו כולנו באים בו זמנית לדרוש את כספנו בחזרה, היתה להם בעיה. הכסף שנמצא אצלם לא נזיל באופן מיידי. הוא מושקע.
במידה ולבנק יש השקעות שכרגע הן בשפל, והוא לא מוצא להם קונה במחיר שווה, הוא מהסס להחזיר ללקוחות כסף. אז יש פאניקה וחוסר אימון בציבור. זה מה שקורה במשברים כמו 2008. הבנקים מכרו לציבור קרנות משכנתאות. אלו שלקחו את המשכנתאות לא יכלו לעמוד בתשלומים. הם החזירו לבנק את הביטחונות , שהם הבתים עצמם. עכשיו לבנק יש מלא בתים, אבל אין להם קונים במחירים סבירים.
אין להם מזומן להחזיר ללקוחות.
במקרה כזה, כדי להציל את המוסדות, המדינה יכולה להדפיס יותר כסף. כמובן יש לזה השלכות על אינפלציה, אבל לפחות המדינה לא תיתן למערכת לקרוס. זאת הסיבה שאנחנו כל כך תלויים במוסדות האלו.
יש מקרים שהביטחון שאנחנו מחזיקים ביכולות של הממשלה להציל את המצב עומד גם בספק.
ב-2008 ממשלת אמריקה, בנוסף לפעולת הדפסת יותר כסף, השתמשה בחסכונות של הציבור כדי להציל את הבנקים. זה גרם לעוד יותר חוסר אימון במערכת.
ביטקוין שניסה להיות מחוץ למגע של הממשלה, הינו ראקציה ישירה לאירוע הזה.
אני לא בדעה שהכסף שלי, שנמצא במוסדות הבנקים והביטוח, במקום יותר בטוח מאשר הכסף שאני משקיע בעצמי בשוק ההון של חברות ציבוריות. אני בוחר להשקיע בחברות שמפתחים את האנושות כמו גוגל, אמזון, וויקס ופייסבוק.
האם הן עלולות לקרוס? אולי, אבל אז זה אומר שאנחנו כבר נהיה במציאות אחרת לגמרי, משהו יותר דומה לmad max. אז כללי המשחק של הכלכלה העולמית כבר באמת לא יהיו רלוונטיים.
אני חושב שבית הוא אכן השקעה סולידית, אבל חלקית. הבית שלנו הוא חומר, הוא יכול להישרף, הוא יכול להישטף והוא יכול להתפוצץ. העובדה הזאת מחייבת אותנו לבטח אותו בחברת ביטוח. שוב חזרנו למעגל הכלכלה העולמית.
לאור העובדה שאין באמת מקום מחוץ למערכת הכלכלה הגלובלית , שיטת Om Economics מציעה לנו כלים לעבוד עם מה שיש. התלות העיוורת במוסדות שהם לכאורה בטוחים, באה עם מחיר יותר כבד מאשר הביטחון שהם מציעים לנו.
קודם כל מחיר אקולוגי. לא אכפת למוסדות האלו במה הם משקיעים, כל עוד שזה רווחי. דבר נוסף הוא התשואה שהבנק נותן נמוכה עד אפסית, בעודו שדמי הניהול, העמלות, ותשלומים שאנו משלמים להם גבוהים נורא.
כל עוד אנחנו לא יוצאים מהלופ הזה בגלל הפחד, אנחנו משועבדים למערכת. הזמן שלנו לא לרשותנו.
בואו נדון עוד בשאלה האקולוגית והחברתית בנוגע להשקעות בכלכלה העולמית.
יש לי חבר, לוחם אקולוגי, שסגר את חשבון העובר ושב שלו באחד הבנקים המוכרים שיש לנו בארץ בגלל שהוא היה מודע לעובדה, שהבנקים משקיעים את כספו בתאגידים שאינן מתאימים לתפיסת עולמו.
הוא טען שבנק הדואר שומר את ההפקדות במזומן ולא משקיע אותם בשוק ההון. הוא פתח חשבון שם.
לי יש פתרון אחר לסוגיה הזאת. אני מפקיד את המינימום של המינימום בחשבון עובר ושב שלי בבנק.
וברגע שיש לי כמות מעל מה שאני יודע שאני אצטרך לשוטף בטווח קצר, אני מעביר את הסכום הזה לIBI, בית השקעות חוץ בנקאי. שם אני קונה את המניות של החברות שהזכרתי קודם, שכן מתאימות לתפיסת עולם שלי.
בנוגע לחברת ביטוח, אני גם שם את המינימום של המינימום, רק מה שהחוק והקיבוץ בו אני גר מחייבים. אין לי צורך בביטוח חיים, שזה דבר נורא יקר. אני סומך על ההשקעות הקבועות שאני עושה באופן פעיל. הן גדלות, ודואגות לביטחון המשפחה.
יש יתרון נוסף לגישת השקעה פרואקטיבית לעומת קניית ביטוח חיים; אתה לא חייב למות כדי שהילדים שלך ייהנו מההפקדות שלך. בנוסף אתה גם יכול ליהנות מכספך בעצמך בעודך בחיים!
חברים, אנחנו כבר מושקעים בכלכלה העולמית בין אם נרצה או לא, אז בואו נעשה את זה בכוונה ובחוכמה!
רוצים ללמוד את השיטה ?
אתם מוזמנים לקורס "לממן את חייך בחוכמה".