מספד למחול

תרגיל שעשיתי כדי לבבר את רצון שלי בחיים האלו.

כתבתי בשם הבן שלי הספד עלי .

התרגיל הזה שם דברים בפרספקטיבה,

ומזמין הרבה כוחות התדמדה ועשייה.

מנו (בני) מדבר:

אבי השקיע. הוא השקיע בנו, במשפחתו. הוא אהב את אמנו אהבה אמיתית.

הוא אהב ושירת את הסבתא שלנו מתוך הבנה שהיא המקור החיים.

הוא אהב את החיים, הקדיש זמן למה שהוא אוהב - לתחביביו, לשפות ולגיטרה.

הוא היה כלכלן ומשקיע. הוא נשאר בישראל, מתוך אמונה שהשינוי שהוא יוצר כאן יכול להשפיע על כל העולם.

הוא הקים את בית הספר לחינוך פיננסי בינלאומי, אום אקונומיקס- המשלב משפחה, יוגה, פרמקלצ'ר וערכים הלכתיים והשפיע על מדיניות הממשלה, ועזר לרבים מאיתנו לנהל חיים שופעים ומשמעותיים יותר.

מחקרו ויישומו הביאו את חוויית האחדות לעולם היומיומי. השקעותיו השאירו אחריו עולם הרבה יותר טוב, שמח ומאוזן מאשר איך שהוא מצא אותו.

הוא חיפש ללא דיחוי את הדיאלוג היהודי-ערבי, השקיע בקשרים שיצרו את הבסיס לצמיחה בת-קיימא. ולקח חלק ביצירת פתרונות יצירתיים של דו-קיום. אנו חיים כיום במציאות חדשה שבה שוררת קבלה ביו שונים ומגוונים ושיתופי פעולה בונים, הודות למאמציו הבלתי נלאים.

במובנים רבים חייו יצרו גשר בין מזרח למערב, ובין האני הפנימי והחיצוני.

הוא התגבר על אתגרים אישיים ומינף את החוויות האלה לטובת כל הסובבים אותו וסלל את הדרך לצמיחה שלנו,

חייו הם דוגמה ומתנה לאנושות.