נישואים הם חברה
אני זוכר שסיפרתי לדוד שלי, הסטודנט האינטלקטואל הנצחי שאני מתחתן, והוא אמר לי "אתה יודע, נישואים הם מבנה כלכלי". אז זה נשמע לי מופרך, אבל עם השנים אני מבין את זה יותר ויותר.
אפשר לראות נישואים ומשפחה עם ילדים כחברה כלכלית. יש לנו נכסים, חלומות וחזון משותפים, אז כדאי מאוד לבנות תוכנית כדי לממן אותם.
לשמחתי, מאז ומתמיד אשתי ואני חילקנו חצי-חצי את הוצאות הבית. שנינו תמיד עובדים, ויש לנו חשבונות בנק נפרדים. אפילו הקנייה המשמעותית ביותר ששיטת Om Econimics מאחלת לכל משפחה - קניית בית בלי משכנתא (או לפחות משכנתא מינימלית), עשינו בצורה מאוזנת: אני השקעתי בבורסה הרבה שנים, למעשה מאז שהייתי ילד, כך שהיו לי יותר חסכונות מאשר לאשתי, אבל את הבית בנינו בהרחבה של הקיבוץ שאשתי גדלה בו. זכויות הבנים-ממשיכים שלה, ששוות הרבה כסף, אפשרו לנו מגורים בשליש מחיר מכל מקום אחר בארץ.
ובזמן האחרון, כשיש ירידה מסוימת בבורסה, וההכנסות שלי פחתו, ביקשתי ממנה לקחת יותר מהעול של ההוצאות השוטפות, כדי שאני אוכל לחסוך יותר מהכנסותיי, ולנצל את המחירים המוזלים של המניות בתקופה הזאת, והיא הסכימה.
אני גם זוכר את אחת התקופות המאושרות בחיי, כשאשתי חזרה לעבוד יום בשבוע כמורה לאוריתמיה בבית ספר בכפר הירוק אחרי חופשת לידה. אני לקחתי יום חופש ביום הזה ונסענו שלושתנו, אני, אשתי, והתינוק החדש, ביחד מעמק חפר לכפר הירוק ברמת השרון. בזמן שהיא לימדה אני טיילתי איתו בעגלה בגן חיות ובשדות והייתי מביא אותו לתדלוק יניקה בהפסקות של בית הספר.
כמשפחה, אנחנו מדברים מדי פעם על החזון לעתיד ובונים תקציב חודשי. גם אם רואים דברים אחרת, כלום לא נופל בין הכיסאות. העיקר הוא לשבת ולדבר כמשפחה, בדיוק כמו שיושבים לתכנן פרויקט, או יצירה בעבודה. וחשוב לקיים פגישות כאלה באופן קבוע, לא רק במצבי חירום, כשזה כבר מאוחר מדי.
כשאני גדלתי השיחות סביב כסף במשפחתי היו חיוניות, כי אבא שלי, שהיה המפרנס העיקרי נפטר, כשאמי היתה בת 40. אני הייתי בן חמש, והאחים שלי בני 13, 10 ו- 8. מהרגע ההוא, כל המשפחה היתה שותפה ואחראית לניהול הכלכלה המשפחתית באופן שווה.
אני תמיד מתרשם מסיפורים של זוגות שמתכננים מימון חיים ביחד. יש הרבה דוגמאות שונות ומעניינות של חלוקה בנטל, אבל לא משנה באיזה הרכב ומי המפרנס העיקרי, העיקר שזה מדובר, מתוכנן, וביחד!
רוצים ללמוד את השיטה ?
אתם מוזמנים לקורס "לממן את חייך בחוכמה".
Comments