מעשר

מעשר הינו פעולה חיונית בדרך לחופש כלכלי. כשאני מדבר על זה עם אנשים, רבים רואים את זה כרחוק מדי. הם לא מסוגלים לגמור את החודש וכבר נכנסים למינוס. אז איך במצב כזה הם יכולים להרשות לעצמם לשים בצד לפחות 10% מההכנסות כמו שאנחנו ממליצים?

כשיש לך אורך חיים דתי, אתה מתבקש לדייק מול כוח גדול ממך, דהיינו אלוהים. אתה מוכן להשתדל לעשות צעדים כדי לעמוד במסגרת הפעולות שההלכה, המנהג והסטנדרטים החברתיים מכתיבים לך.

כשאני מתבונן בעולם החילוני, אני שם לב, שלעומת יראת ה' אצל הדתיים, חינוך, חפצים, טיולים וחוויות מגוונות הם מדד לבחינת ההתקדמות וההצלחה שלנו בחיים האלו. היכולת הכלכלית שלנו היא כמובן גורם מרכזי, המאפשר לנו להשיג את הדברים הללו, שהם הסטנדרטים החברתיים.

רובנו לא ירשו סכום ענק או עשו אקזיט עם איזה סטארט-אפ משנה עולם. אז מה עלינו לעשות כדי לממש את עצמנו במסגרת החברתית שקבענו לעצמנו?

שיטת Om Economics מציעה לנו לדייק.

כשכירים ועצמאים (שמוגדר אצלי כמישהו שמשלם לעצמו משכורת), הדרך היחידה שלנו ליצור רווחה כלכלית מכילה שני מרכיבים:

1) ההכנסות שלנו צריכות להיות גדולות יותר מההוצאות.

2 אנו צריכים להשקיע באופן מתמיד (רצוי כל חודש) את ההפרש הזה בין ההכנסות וההוצאות בהשקעות לטווח ארוך, שהם בסה"כ רווחיות.

מאחר ולרוב האנשים קשה (רגשית) לחשב את הפרש בין ההוצאות וההכנסות כל חודש, אנו ממליצים פשוט לשים 10% מכל הכנסה מיד בצד, ברגע שמקבלים את הכסף. לדוגמה, מישהו שלם לי 100 ש"ח, אני מיד שם 10 ש"ח בקופה נפרדת מהעובר ושב, ואז לא נוגע בהם. הקופה הזאת הינה חשבון ההשקעות. אחרי שעשינו את זה, אנחנו פשוט חייבים איכשהו להסתדר עם הסכום שנותר לנו.

מאוד חשוב להפנים שה10% האלה לא שייכים לנו. זה כסף ששייך לעתיד שלנו.

דתיים עושים מאמץ גדול, גם אלו החיים בעוני, כדי לתת את ה10% למישהו אחר בתור צדקה.

המינימום שאנחנו יכולים לדרוש מעצמנו כחילוניים הינו לסדר את חיינו כדי לשלם לעצמנו את ה10% האלה. גם אם זה אומר שהיום אנחנו חיים ברמה פחות נחשבת לפי הסטנדרטים של החברה שאנו יצרנו. אבל אנחנו שומרים על תקווה שבעתיד תהיה לנו נשימה כלכלית אמיתית.

המחשבה הזאת גם מעודדת אותנו כשיש תנודתיות בתיק ההשקעות שלנו. הכסף שנמצא שם, עדיין לא באמת שלנו. אנו מחכים בסבלנות, ונצמדים לתוכנית ואסטרטגית ההשקעה שלנו, דרך כל העליות והירידות, עד שהכסף הזה צובר ריבית על ריבית עם הזמן, ומגיע לסכום משמעותי ורלוונטי עבורנו. סכום שיאפשר לנו לקנות נכסים ללא הלוואות וריביות שכרוכות בהן. סכום שכשניפגש איתו בעת הנכונה, נוכל לקנות בית, אוטו, חינוך, וחוויות נשאפות, בלי להיכנס לחובות.

כדי לזכות בחופש כלכלי כמה שיותר מהר, המוגדר כמצב בו ההכנסה הפסיבית מהשקעות מכסה לנו את ההוצאות, במעמד הזה, אנחנו ממליצים ב-Om Economics, לשמור על ההרגלים שיצרנו, ולהמשיך לתת מעשר. אבל הפעם לא לעצמנו אלא חזרה לחברה דרך תרומות לארגונים ועמותות שמשקפות את תפיסת עולמנו. הפעולה הזאת תפחית לנו את המיסים ותיתן תחושה של סיפוק ושמחה של הגשמת יעדנו בחיים. יש כאלו שלא יחכו להרגיש את כוח השמחה הטמון בחיים מדויקים של נתינה. הם יפרישו כבר מההכנסות האקטיביות (משכורת) שלהם לפחות 20%: 10% לעתיד ו10% לתרומות.

הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה.

רוצים ללמוד את השיטה ?

אתם מוזמנים לקורס "לממן את חייך בחוכמה".

לפרטים והרשמה הקליק/י כאן.

למאמר הבא